טל בייגלס בע"מ נ' נצבא החזקות 1995 בע"מ

החלטה

בתיק זה הוגשה תובענה על ידי חב' טל בייגלס מול נ צבא.

התיק נמצא בשלב הסיכומים והצדדים ממתינים למתן פס"ד בתיק העיקרי בפני כב' השופט אטדגי.

במסגרת ההליכים בתיק העיקרי ניתן צו מניעה זמני על ידי כב' השופט אטדגי וזאת ביום 21/12/09 האוסר על נצבא, היא המשיבה 1 שלפניי, בין היתר לעשות שימוש ו/או להתקשר עם כל גורם ו/או להפעיל בעצמה להקמת בית קפה או אספרסו בר והכל כמפורט בצו המפורט שיצא מלפני כב' השופט אטדגי.

הצו עומד על כנו עד להחלטה אחרת.

עו"ד ברימר, ב"כ נצבא, חזר וציין שמרשתו כבדה ותכבד את הצו והכל כפוף לכך שישאר על כנו גם לאחר מתן פסק הדין בתובענה העיקרית.

ביני לביני הוגשו 2 בקשות, האחת בקשה בהתאם להוראות חוק הפקודה לביזיון ביהמ"ש כנגד נצבא בה נטען שנצבא לא עמדה בהוראות הצו הזמני וכן בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד נצבא וכנגד המשיבה 2, מייז פיוז'ן, והטענה כי מי מהן פועלות ומפעילות בית קפה בנכס, וזאת בניגוד לצו האמור.

לעת הזאת, ולאחר ששמעתי את דברי בא כוחה של נצבא, אני סבור שאין מקום לדון בשאלת ביזיון ביהמ"ש וזאת בהנחה שבעתיד הקרוב יינתן פסק דינו של כב' השופט אטדגי ויתכן והשאלה תתייתר.

לאור דברי בא כוחה של נצבא ,מהם עולה שג'ורג' ורוור שהוא חתם על הסכם עם נצבא אינו מחזיק עוד בנכס ופונה, והוגשה תובענה לפינוי מושכר על ידי נצבא כנגד מייז פיוז'ן וממילא צו המניעה המבוקש לפחות ביחס לנצבא אינו אלא חזרה על הצו של כב' השופט אטדגי, אני סבור שאין מקום ליתן צו על צו וממילא הצו של כב' השופט אטדגי מחייב את נצבא.

באשר למשיבה מייז, המשיבה מייז הגישה תגובה לצו מניעה זמני ובקשה למחיקה על הסף, בתמיכה לבקשתה צירפה את תצהירו של מנהלה ובעליה מר אחמד מרעי.

מר מרעי הנ"ל לא התייצב לישיבה הראשונה שנקבעה לדיון ואף לא ישיבה זו ובכל פעם, אך בסמוך למועד הדיון ,קיבלנו אישור מחלה בו עולה שהוא אינו יכול לעבוד ואינו יכול להתייצב לדיון.

אכן, הוראות הדין ברורות, משלא מתייצב מצהיר, יש להוציא את תצהירו מהתיק ולראות אותו כמי שלא הגיש תצהיר ולדון בבקשה בהעדרו.

יחד עם זאת, יש לשקול האם עצם מחלתו של מר מרעי תעמוד לרועץ בפני המשיבה מייז.

שקלתי בעניין ונדמה ,לאחר שעיינתי היטב בתגובה של מייז בבקשה, וכן בעמדות כלל הצדדים שנדמה שגם אם יינתן צו מניעה כנגד מייז הדבר לא יגרום נזק כה גדול למייז.

טענותיה של מייז בסופו של דבר כי היא פועלת כבת רשות על פי הרשאתה של נצבא במתכונת של מסעדת פיוז'ן.

נצבא הגישה תובענה לפינוי כנגד מייז והטענה שההסכם כבת רשות בוטל מצידה.

אינני נכנס למחלוקת, לא בין הצדדים ואף לא בטענות העובדתיות, יחד עם זאת, עולה שלפחות על סמך המסמכים שלפנינו עולה שגם אם ניתנה הרשאה הרי היא ככל הנראה בוטלה, אולם התובענה מתייחסת לפינוי הנכס כולו והצו שלפני מתייחס אך ורק לשאלת בית הקפה וגם מייז עצמה בתשובתה מציינת כי המדובר בהפרדה וניתן להפריד בין שאלת המזון האסייתי בסגנונות כאלה או אחרים לבין השאלה של בית הקפה ולפיכך אם יינתן צו מניעה כנגד מייז לא ייפגע עסקה, לא יגרם לה נזק רב, הרי אסור היה עליה לפעול במסגרת בית קפה.

מובן שהיא תמשיך ותפעל במסגרת מסעדה אחרת ולא כבית קפה.

מכאן, הרי שייעשה איזון ראוי בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים.

בנסיבות מחלתו של מר מרעי, ובית המשפט שולח לו איחולי בריאות שלמה,שקלתי האם ראוי להטיל הוצאות כנגד מייז בגין השחתת ישיבות ביהמ"ש וזמנם של הצדדים, אולם סברתי שבמיוחד מאחר והנזק שיכול להיגרם במתן צו מניעה זמני האוסר את השימוש של הנכס כבית קפה ומינימאלי, מה גם שפתוחה הדלת לפני מייז בנסיבות אלה כאשר לא התקיים דיון לגופו של עניין, להגיש בקשה מתאימה לביטולו של צו זה וביהמ"ש יזמן את הצדדים לישיבה דחופה ומהירה בעניין, וזאת ככל שתוגש בקשה.